III. kapitola

Seznámíte se s výklady k veršům 1–22.

(א) לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים:

(ב) עת ללדת ועת למות עת לטעת ועת לעקור נטוע:

(ג) עת להרוג ועת לרפוא עת לפרוץ ועת לבנות:

(ד) עת לבכות ועת לשחוק עת ספוד ועת רקוד:

(ה) עת להשליך אבנים ועת כנוס אבנים עת לחבוק ועת לרחק מחבק:

(ו) עת לבקש ועת לאבד עת לשמור ועת להשליך:

(ז) עת לקרוע ועת לתפור עת לחשות ועת לדבר:

(ח) עת לאהב ועת לשנא עת מלחמה ועת שלום:

(ט) מה יתרון העושה באשר הוא עמל:

(י) ראיתי את הענין אשר נתן אלהים לבני האדם לענות בו:

(יא) את הכל עשה יפה בעתו גם את העלם נתן בלבם מבלי אשר לא ימצא האדם את המעשה אשר עשה האלהים מראש ועד סוף:

(יב) ידעתי כי אין טוב בם כי אם לשמוח ולעשות טוב בחייו:

(יג) וגם כל האדם שיאכל ושתה וראה טוב בכל עמלו מתת אלהים היא:

(יד) ידעתי כי כל אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם עליו אין להוסיף וממנו אין לגרע והאלהים עשה שיראו מלפניו:

(טו) מה שהיה כבר הוא ואשר להיות כבר היה והאלהים יבקש את נרדף:

(טז) ועוד ראיתי תחת השמש מקום המשפט שמה הרשע ומקום הצדק שמה הרשע:

(יז) אמרתי אני בלבי את הצדיק ואת הרשע ישפט האלהים כי עת לכל חפץ ועל כל המעשה שם:

(יח) אמרתי אני בלבי על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם:

(יט) כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם כמות זה כן מות זה ורוח אחד לכל ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל:

(כ) הכל הולך אל מקום אחד הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר:

(כא) מי יודע רוח בני האדם העלה היא למעלה ורוח הבהמה הירדת היא למטה לארץ:

(כב) וראיתי כי אין טוב מאשר ישמח האדם במעשיו כי הוא חלקו כי מי יביאנו לראות במה שיהיה אחריו: