III. kapitola
Seznámíte se s výklady k veršům 1–22.
(א) לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים:
(ב) עת ללדת ועת למות עת לטעת ועת לעקור נטוע:
(ג) עת להרוג ועת לרפוא עת לפרוץ ועת לבנות:
(ד) עת לבכות ועת לשחוק עת ספוד ועת רקוד:
(ה) עת להשליך אבנים ועת כנוס אבנים עת לחבוק ועת לרחק מחבק:
(ו) עת לבקש ועת לאבד עת לשמור ועת להשליך:
(ז) עת לקרוע ועת לתפור עת לחשות ועת לדבר:
(ח) עת לאהב ועת לשנא עת מלחמה ועת שלום:
(ט) מה יתרון העושה באשר הוא עמל:
(י) ראיתי את הענין אשר נתן אלהים לבני האדם לענות בו:
(יא) את הכל עשה יפה בעתו גם את העלם נתן בלבם מבלי אשר לא ימצא האדם את המעשה אשר עשה האלהים מראש ועד סוף:
(יב) ידעתי כי אין טוב בם כי אם לשמוח ולעשות טוב בחייו:
(יג) וגם כל האדם שיאכל ושתה וראה טוב בכל עמלו מתת אלהים היא:
(יד) ידעתי כי כל אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם עליו אין להוסיף וממנו אין לגרע והאלהים עשה שיראו מלפניו:
(טו) מה שהיה כבר הוא ואשר להיות כבר היה והאלהים יבקש את נרדף:
(טז) ועוד ראיתי תחת השמש מקום המשפט שמה הרשע ומקום הצדק שמה הרשע:
(יז) אמרתי אני בלבי את הצדיק ואת הרשע ישפט האלהים כי עת לכל חפץ ועל כל המעשה שם:
(יח) אמרתי אני בלבי על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם:
(יט) כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם כמות זה כן מות זה ורוח אחד לכל ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל:
(כ) הכל הולך אל מקום אחד הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר:
(כא) מי יודע רוח בני האדם העלה היא למעלה ורוח הבהמה הירדת היא למטה לארץ:
(כב) וראיתי כי אין טוב מאשר ישמח האדם במעשיו כי הוא חלקו כי מי יביאנו לראות במה שיהיה אחריו: